Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 15b
וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה!
Traduction
And this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Yehuda.
Rachi non traduit
ותיובתא דרב יהודה. דאמר אל יישן היום שמא יישן למחר דהא חזינן הכא דשבקינן לה ליהנות לפני הפסח דבתנאה נמי מזדהר:
כִּי קָתָנֵי, דְּאִי אִיתְהֲנִי הֲרֵי זֶה בְּ''בַל יַחֵל דְּבָרוֹ''.
Traduction
The Gemara answers: When the mishna teaches this, it does not mean that before she went she was permitted to derive benefit from him ab initio. Rather, it means that if she derived benefit from him after the fact, she is in violation of: He shall not profane his word.
Rachi non traduit
אמר לך רב יהודה לעולם אימא לך אל יישן היום שמא יישן למחר וכי קתני מתניתין הלכה אחר הפסח וכו' דאי איתהני. אם עברה ונהנית לפני הפסח ועברה והלכה לאחר הפסח עוברת משום בל יחל:
Tossefoth non traduit
כי קתני דאי איתהני. וא''ת פשיטא ויש לומר דהיא גופא אתא לאשמועינן שיש לו ליזהר שלא תהנה ממנו קודם הפסח שאם תהנה תבא לידי בל יחל מתוך שלא תזהר ותלך אחר הפסח דבתנאי לא מזדהרא:
תְּנַן: ''שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח'', הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג, וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
We learn further on (57b) that if the husband said to his wife: Deriving benefit from me until the festival of Sukkot is konam for you if you go to your father’s house until Passover, then, if she went before Passover, she is prohibited from deriving benefit from him until the festival of Sukkot, as the vow took effect, and she is permitted to go to her father’s house after Passover.
Rachi non traduit
קונם שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך מכאן עד הפסח הלכה וכו'. אבל אם לא הלכה לפני הפסח אינה אסורה ליהנות מאדר עד הפסח דלא חיישינן לשמא תלך עדיין לפני הפסח ותיובתא דרב יהודה דאמר אל יישן כו':
Tossefoth non traduit
ומותרת לילך אחר הפסח. כלומר אם לא הלכה לפני הפסח מותרת לילך אחר הפסח וליכא למיחש למידי ואין זה חידוש אלא איידי דתנא אחר הפסח משום לא יחל דברו כדפרישית תנא נמי בהך סיפא דינא מותרת לילך אחר הפסח:
הָלְכָה — אֲסוּרָה, לֹא הָלְכָה — לָא.
Traduction
The Gemara infers: Only if she went before Passover is it prohibited for her to derive benefit from him. However, if she did not go it is not prohibited for her to do so. She may derive benefit from him, and there is no concern that she will subsequently go to her father’s house, transgressing the prohibition. This is difficult according to the opinion of Rav Yehuda that one may not perform an action that will be rendered retroactively a violation of a vow if the condition is met.
Tossefoth non traduit
הלכה אין לא הלכה לא. תיובתא דרב יהודה וא''ת לפי דברי המקשן הוה דיוק דרישא וסיפא לאפוקי מדרב יהודה תרתי למה לי וכן קשה לפי שינויא דמוקי לה (אותה) כדרב יהודה כדפירשתי וי''ל דמפרש לכולהו גווני:
אָמַר רָבָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לֹא הָלְכָה אֲסוּרָה. הָלְכָה — אֲסוּרָה וְלוֹקָה, לֹא הָלְכָה — אֲסוּרָה בְּעָלְמָא.
Traduction
Rava said: The same is true, that even if she did not go, she is prohibited from deriving benefit from him. The difference is that if she went it is not only prohibited for her to derive benefit from him, but if she does so she is flogged; whereas if she did not go, it is merely prohibited for her to derive benefit from him, lest she violate the vow by going to her father’s house before Passover.
Rachi non traduit
א''ר אבא הכי קאמר הלכה וכו' לא הלכה איסורא בעלמא דחיישינן שמא תלך עדיין לפני הפסח:
מֵיתִיבִי: ''כִּכָּר זוֹ עָלַי הַיּוֹם אִם אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָחָר'', אָכַל — הֲרֵי זֶה בְּ''בַל יֵלֵךְ''!
Traduction
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Yehuda: It is taught in a baraita that if one said: This loaf is forbidden to me today if I go to such and such a place tomorrow, then if he ate the loaf today, he is subject to the prohibition that he shall not go tomorrow. Apparently, he may eat it today, as there is no concern that he will go tomorrow.
Rachi non traduit
ככר זה קונם עלי היום אם אלך למקום פלוני למחר אם אכלו היום והלך למחר עובר על אכילתו משום בל יחל קתני אכל היום ולא קתני לא יאכל היום אלמא דשבקינן ליה למיכל לאלתר ולא חיישינן שמא ילך למחר:
Tossefoth non traduit
אכל הרי זו בבל ילך. אלמא איתא דאכל וקשה לרב יהודה [ומשני] מי קתני אוכל אכל קתני דמשמע דוקא דיעבד ואדרבה היא גופא אתא לאשמועי' דאסור לאכול לכתחילה דחיישינן שמא ילך כדרב יהודה:
מִי קָתָנֵי ''אוֹכֵל''? ''אָכַל'' קָתָנֵי, דְּכִי אֲכַל הֲרֵי זֶה בְּ''בַל יֵלֵךְ''.
Traduction
The Gemara answers: Where is the contradiction? Does the baraita teach that he may eat the loaf ab initio? It teaches only that he ate, i.e., that once he ate, he is subject to the prohibition that he shall not go.
Rachi non traduit
מי קתני אוכל. לכתחילה ולא ילך למחר אכל קתני דיעבד אבל לכתחילה אסור לאכול ודאי היום דחיישינן שמא ילך למחר:
והא קתני סיפא הלך הרי הוא בבל יחל אבל מהלך לא קתני. דמשמע דלא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא קתני הלך דיעבד ש''מ דאתמול שבקינן ליה למיכל ולהכי כיון דאכל אתמול אם הלך היום הרי הוא בבל יחל:
הָלַךְ — הֲרֵי זֶה בְּ''בַל יַחֵל'' דְּבָרוֹ. מְהַלֵּךְ — לָא. וְקַשְׁיָא לְרַב יְהוּדָה!
Traduction
It is further taught in the baraita: If he went the next day, he is in violation of: He shall not profane his word. The Gemara infers from the fact that the baraita is referring only to a case in which he went after the fact, that he may not go ab initio. This indicates that he is permitted to eat the loaf, thereby prohibiting himself from going the next day. This accords with the opinion of Rav Naḥman that one may cause a vow to take effect by fulfilling its condition, and it poses a difficulty to the opinion of Rav Yehuda.
Rachi non traduit
ותיובתא דרב יהודיה. דאמר אל יישן כו':
Tossefoth non traduit
הלך הרי הוא בבל יחל הלך אין מהלך לא. וא''ת אמאי אינו מדקדק דומיא דלעיל מדקתני הלך הרי הוא בבל יחל אלמא איתיה דאכיל ואע''ג דמצי לשנויי כדלעיל כי קתני דאי אכיל הוה ליה לאקשויי ולתרץ כדלעיל וי''ל דהכא פשיטא ליה שיש לו לתרץ דאי אכיל מדקתני ברישא אכל הרי הוא בבל ילך ועלה קאי סיפא הלך הרי הוא בבל יחל כלומר אם הלך אחר האכילה שהזכיר ברישא הרי הוא בבל יחל אבל בהנך דלעיל שלא הזכיר ההנאה שנהנה ברישא וקתני סיפא אחר הפסח בבל יחל להכי ס''ד מדקתני סתמא לא אתא לאשמועינן דאי איתהני אלא שמותרת ליהנות דלא חיישינן שמא תלך ודחי מ''מ כי קתני דאי איתהני כדפרישית ועתה נפרש ממה מדקדק הספר הלך אין לא הלך לא כלומר מדלא קתני מהלך דמשמע דלכתחלה ש''מ דמותר לאכול הככר שאסר עליו ולהכי ניחא דלא קתני מהלך דמשמע לכתחלה דוודאי לא נתיר לילך אחר שאכל אי ס''ד דאסור לאכול הככר שחכמים אסרו לו ואז ודאי לא יאכלנו א''כ אפילו לכתחלה נתיר לו לילך כיון שלא אכל ואם כן ליתני מהלך למחר אלא ש''מ דמותר לאכול לכתחלה והאי דקתני אכל דמשמע דיעבד לאו דוקא:
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הוּא הַדִּין דְּלִיתְנֵי ''מְהַלֵּךְ''. אַיְּידֵי דְּקָתָנֵי רֵישָׁא ''אָכַל'', דְּלָא מִיתְנֵי לֵיהּ ''אוֹכֵל'' — תָּנֵי סֵיפָא ''הָלַךְ''.
Traduction
The Gemara answers: Rav Yehuda could have said to you that the same is true, that the baraita could have taught that he may go. However, since the first clause teaches the halakha where he ate the loaf after the fact, as it cannot teach that he may eat it according to Rav Yehuda, who holds that it is prohibited for him to eat it ab initio, the latter clause also teaches the halakha in the case where he went, and does not teach that he may go, to maintain a uniform style. In conclusion, neither opinion is refuted.
Rachi non traduit
אמר לך רב יהודה הוא הדין דליתני מהלך. דמשמע דאינו אוכל ומהלך למחר דודאי לא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא איידי דתנא רישא אכל דלא מצי למיתני אוכל לרב יהודה דלא מצי למיכל לכתחילה:
תנא סיפא. נמי הלך:
הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ''קוֹנָם שֶׁאֲנִי מְשַׁמְּשֵׁךְ'', הֲרֵי זֶה בְּ''בַל יַחֵל דְּבָרוֹ''. וְהָא מִשְׁתַּעְבַּד לָהּ מִדְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ''שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע''!
Traduction
§ It is taught in the mishna that with regard to one who says to his wife: Engaging in sexual intercourse with you is konam for me, if he violates the vow he is in violation of the prohibition: He shall not profane his word. The Gemara asks: How can one render prohibited engaging in sexual intercourse with his wife? But isn’t he duty bound by Torah law to engage in sexual intercourse with her, as it is written: ''Her food, her clothing, and her conjugal rights he may not diminish'' (Exodus 21:10)?
Rachi non traduit
שאני משמשך הרי זה בבל יחל. אם משמש עמה:
והיכי מצי למימר שאינו משמשה והא משתעבד לה. לתשמיש:
Tossefoth non traduit
אלא דאמר קונם עיני היום וכו' אלמא איתא דניים. והיא גופ' אשמעי' דאתיא לידי אסור בל יחל מתוך שמותר לישן היום וא''ת ולוקמיה כגון דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום דבההיא מודה רב יהודה וי''ל דהא נמי מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך לאשמועי':
בְּאוֹמֵר ''הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ עָלַי'', וְהָא לָא קָא נִיחָא לֵיהּ בְּתַשְׁמִישׁ.
Traduction
The Gemara answers: The vow does not take effect if it is formulated as cited. Rather, the mishna is referring to a case where he says: The pleasure I derive from engaging in sexual intercourse with you is forbidden to me, and sexual intercourse is therefore not amenable to him. Since he is not obligated to experience the pleasure he derives from sexual intercourse with her, he can prohibit himself from experiencing this pleasure. In this manner he can render their sexual intercourse forbidden by means of a vow.
Rachi non traduit
באומר הנאת תשמישך עלי. כלומר הנאה דאתי לי מתשמישך קונם עלי:
והא לא ניחא ליה בתשמישה. ויכול לאסור הנאתה עליו והוי נדר:
דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: ''תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ'' — כּוֹפִין אוֹתָהּ וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ, דְּשַׁעְבּוֹדֵי מְשׁוּעְבֶּדֶת לֵיהּ. ''הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי'' — אָסוּר, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין לוֹ לְאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ.
Traduction
As Rav Kahana said: If a woman vows: Sexual intercourse with me is forbidden to you, the court coerces her to engage in sexual intercourse with him, as she is duty bound to engage in sexual intercourse with him due to his conjugal rights. However, if she vows: The pleasure I derive from engaging in sexual intercourse with you is forbidden to me, it is prohibited for them to engage in sexual intercourse, as she derives pleasure from the sexual intercourse and one may not feed a person that which is forbidden to him.
Rachi non traduit
דיאמר רב כהנא. אשה האומרת קונם הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו דלאו כל כמינה לאסור נפשה עליו דהיא משועבדת לו להנאתו:
אבל אמרה קונם הנאת תשמישך עלי. שאוסרת הנאה שיש לה מתשמישו על עצמה אסור לשמשה וצריך להפר לה:
לפי שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו. והנאת תשמישו אסורה עליה ה''נ כי אמר הנאת תשמישך עלי ודאי הוי נדר ואסור לשמשה מפני שנהנה ממנה:
מַתְנִי' שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ — אָסוּר. קָרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ, הָא קָרְבָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ, לֹא קָרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ — מוּתָּר.
Traduction
MISHNA: If one says: I take an oath that I will not sleep, or: That I will not speak, or: That I will not walk, this activity is prohibited to him. As taught earlier (10a), one of the primary methods of taking a vow is by invoking an offering. The mishna provides several examples where invoking the term korban is not effective. If one says: An offering [korban] that I will not eat of yours, or: This offering [ha korban] that I will eat of yours, or: That which I will not eat of yours is not an offering [la korban], the food is permitted.
Rachi non traduit
מתני' שבועה שאיני ישן שאיני מדבר וכו'. דשבועה חלה על דבר שאין בו ממש:
קרבן לא אוכל לך. דהיינו כמו אימרא לא אוכל לך דמותר:
הא קרבן שאוכל לך. נמי מותר דלא נדר אלא בחיי קרבן:
לא קרבן לא אוכל לך. משמע בשביל איסור לא אוכל לך שאם אוכל לך ליהוי אסור עלי כקרבן ומותר לטעמא דר''מ דלית ליה מכלל לאו וכו' דאי רבי יהודה בין אמר קרבן שאוכל לך בין אמר הא קרבן שאוכל בתרוייהו מתיר רבי יהודה אפילו אמר קרבן שאוכל לך כדאמרינן בפירקין דלעיל קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור מני רבי מאיר היא דלא שני ליה בין אימרא לכאימרא דלרבי יהודה קרבן שאוכל לך מותר:
Tossefoth non traduit
מתני' לא קרבן לא אוכל לך מותר. פי' וקמ''ל דלא אמר מכלל לאו אתה שומע הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source